השעה הייתה 18:00 והיום היה שבת קודש, תחילת הערב בין ירידת
החמה לעליית הלבנה.יצאנו מקרני שומרון בקבוצה של 120 איש, הרבה
מהם נושאי נשק. כולם היו לבושים בחולצות שבת לבנות כך שהיה קצת
קשה להבדיל מי זה מי ממבט אחורי. צעדנו לקראת רמת גלעד, יצאנו
מהערוב של קרנ"ש, למרחק קצר כך שהיינו צריכים לעזוב את הישיבה
בכיסים ריקות. ונכנסו אל ערוב אחר של רמת גלעד. עברנו דרך חצץ,
קוצים ואבנים. איך שהגענו למעלה ההר בחור מבוגר ממני הראה לי
את מגדלי עזריאלי בתל-אביב, את ארובות חברת החשמל בחדרה, את
נתניה ואת הים. משם רואים נוף יפה משוש. עליתי עוד כמה צעדים
ורעש מסוקים הושמעו לאוזני, בהיבט אחורה שלושה שולחנות מסודרות
עם אוכל ושתייה וכיסאות מסביבן, לכבוד סעודה-שלישית. שתיתי כוס
מיץ ועשיתי סיבוב מסביב לנופי ההר הקטן. למעלה, על ההר היה רוח
קרירה, רצפת כורכר די שטוחה, קרבני מגורים מסודרות, ג'יפ
ונגמ"ש של צה"ל. מגן דוד גדול ומואר מופנה אל הכביש למטה כך
שכל מי שעובר בכביש רואה את גאוות המגן דוד. חזרתי לשולחנות,
הכנתי לי צלחת אוכל והלכתי ליטול ידיים מחבית מים שחורה.
כשהתקרבתי למרחק של 5 מטרים מהחבית  רעש המסוקים נהפך לרעש
גנרטור גדול שנמצא ליד החבית מים. ואז הבנתי שבעצם אין מסוקים
אלא רק גנרטור גדול שנשמע כמו מסוק.
נטלתי ידיים וחזרתי לאכול. תוך כדי הארוחה והדיבורים הביאו
בורקסים חמים ומן חלה חמה וטרייה, דומה לקובנה תימני. ישבנו
כולנו בחצי גורן מסביב לשולחנות והתחלנו לשיר שירי
סעודה-שלישית וכמה שירים חסידיים. השעה כבר הייתה 19:05 והשמש
היה בטרום שקיעתו. אור כתום יצא מהעננים וסנוורה את עיננו.
כשהסתכלתי לאופק, מתחת לשמש ולעננים, ראיתי נוף מרהיב של כל
מרכז הארץ. את השקפת השמש הכתומה על מי הים הכחולים הנמצאים
במרחק. אחרי ששרנו בא אדם דתי עם כיפה סרוגה, מכנסי שבת כחולות
וחולצה לבנה.
   
    סיפר שלפני כמה שנים פרסו דגל ישראל לאורך כל מדרון ההר
והדגל נכנס לספר השיאים של גינס על גדולתו ולאחר כמה ימים
הערבים שרפו אותו. מאז פריסת הדגל נקרא ההר בשם רמת הדגל עד
לפני כשנתיים, שאז הייתה כיתת צה"ל בסיור וגלעד בפיקודה.
כשנסעו בכביש, גלעד נפצע מיריות של ערבים ואושפז במצב קריטי
לאורך זמן בביה"ח. תוך זמן קצר החלים מעט ויצא ממצב קריטי,
ולפני שהספיק להחלים לגמרי ביקש לחזור לגבעה לצוות שלו שהיו
בלעדיו בהר. ימים לאחר שהוחזר לרמת הדגל נורה למוות ע"י
הערבים.
על מסירותו לגבעה נקראה הגבעה על שמו בשם "רמת גלעד".
ולדרך שנרצח עליה קראו "דרך גלעד".
אחרי האיש שדיבר בא רב של הישיבה שהיה אתנו ומסר לנו דברי
תורה, שנקודת מרכזו הייתה: על הרגע האחרון והתשובה האמיתית.
הסביר שרק בסוף הדין לאחר שנקבע דינו של אדם  ומבין שזה הסוף,
ואין עוד על מי להתלות אלא  רק על עצמו ועל מה שעשה, זהו הרגע
של התשובה האמיתית כך שראשו כפופה בין כמו בבטן אמו.
אז יכול להבין את האמת ולעשות את התשובה האמיתית.

     עם רדת החשיכה התפללנו מעריב בתוך קרבן המשומש לבית
כנסת. אחרי הבדלה צעדנו חזרה לישיבת ההסדר בקרנ"ש. הדרך היה
חשוך ומיהרנו. הרוח הייתה קרה וכולנו קפאנו בחולצות השבת
הקצרות. הגענו לישיבה לחדר שישנו, ארזנו תיקים במהירות וחזרנו
אני ושני חבריי לכפר סבא ששם נפרדנו לשלום.