"אני כמו ספר פתוח -
שייקספיר לילד בן 4"
- לאנס קורווין


אפזיה של קונצרט חיים,
שתיקה בנבכי העצמי,
חשבתי, צעקתי, לחשתי
ושוב שרר הרעש,
החיים התנפצו,
והעולם נעצר.

זה עמוק, זה חותך
אף אחד לא מבין אותך,
הזמן אינו פרגמתי,
רחוק, מעופף בחלל,
לבד.

דמדומי האלים כבר הגיעו,
לוחשים לתוך אוזניים לא שומעות,
שלגים נמסים של בהירות,
מתחלפים במים צורמים,
מתפתלים וגועשים,
לא נחים לעולם.

והכל שוב דועך,
והכל שוב שלם,
הסתכלתי באוויר,
ספרתי ניצוצות,
הערב ירד - שתק,
הקשבתי לגיחוך הגורל,
הוא צוחק עלי,
ריאקציה של שיגעון,
דומינו של עלילות חיי הלא שלמות.
ושוב הכל רחוק.