בא והתיצב מול המלך זקן כחוש נמוך קומה שנראה כי עבר רבות .
שאל אותו המלך למעשיו והזקן ענה - "אדוני עומד למות עוד שבוע,
באתי להזהירך" . ציווה המלך להורגו והרגיש חרדה .
"הבלים הבלים, נביא שקר הוא" - אמר המלך והתחושה נשארה .
עבר יום, עברו שישה ואת המלך לא עזבה ההרגשה .
"מחר זהו יום מותי" - אמר בשקט בליבו שהוא לא ישמע .
הגיע לילה ואיתו חלום . ובחלום רודף הזקן אחר המלך וצועק -
"על מותי תשלם במותך !" . הגיע בוקר ומת .
ובעודו עוזב את גופו חשב לרגע - "לא הזקן ואף לא הגורל הרגו
אותי,
אלא אנוכי עצמי שמתי קץ לקיומי" .
ויכתבו בספרי ההיסטוריה - "והרג איש את עצמו" .