את ורק את,שידעת תמיד לקבל אותי,גם ברגעים
הקשים ביותר,את שהבנת כשכעסתי,שקיבלת
כשהתפרצתי,את שספגת עלבונות השכם וערב
את שידעת שהילד שבי דואב,
את שאף פעם לא הלכת,את שחיכית
כשאני הלכתי,שישבת עד הבוקר וחיכית לי
שאחזור מסומם ושיכור ומטונף,את שידעת
ללטף את ראשי
שידעת לעטוף את הילד שבי
להגן עלי מפני מפלצות ושדים,את שרחצת
את גופי מסרחון השתן,השתן בו התפלשתי,
את שידעת לשלוח יד אל התהום בה נפלתי,
את שניקית את פצעיי וקיבלת את כל שגיונותיי,
את שקראת כל מילה שכתבתי והזלת דמעה,
את ששטפת את גופי מאבק הכאב ובדידות הנדודים,
את שקראת בעיניי אהבה
הכל בשבילך
את-שלא ידעתי. |
