עליי אף אחד לא חשב.
אתמול בחצות לערך ישב בחדר הזה איזה בן אדם ונהל איזה אימפריית
פשע מיניאטורית, נכנס מישהו אחר עם מעיל רוח, שלף רובה ציד
קצוץ קנה ופוצץ לו את הראש לאלף חתיכות.
בבוקר באו השוטרים עם הצ'קלאקות שלהם, בא מגן דוד אדום, בא
הפתולוג, באו בלשים, צילמו תמונות, קבעו מוות, כתבו רשימות,
סימנו בגיר, חיפשו טביעות אצבעות, כל הבאלגן.
מעניין איך מתארים מוות כזה ביומן פתולוגי "מת עקב פיזור ראשו
ע"י עשרות חלקיקי עופרת שחדרו לחלק הקדמי של הגולגולת",
פתולוגים לא יכולים להגיד "פוצצו לו את הפנים עם רובה ציד"? לא
חשוב, עשו אנשי החוק את שלהם והלכו, גם לעיתונאים נמאס אז הם
הלכו לעשות איזה כתבה פוליטית.
ואז, כשכולם כבר הלכו, באתי אני העפתי מבט על מה שנשאר ממנו על
הקיר, נענתי בראשי, חשבתי לעצמי מה היה הדבר האחרון שהוא ראה
והסתכלתי לתוך מה שהחזקתי בידי, וחשבתי מה יצא מתוכו כשאפעיל
אותו,
כיוונתי אותו לקיר ופתחתי את הברז,

מישהו צריך לנקות את הבאלגן.