הסכין ביד שלי שירן, ואני מת למות בדרך אליך, הוי שירן.
שירן, שתדעי, שזו לא אשמתי. כל הראיות הושתלו נגדי. ואני בכלל
לא יודע על מה הם מדברים. שירן, שתדעי שבלב שלי את עדיין ממלאת
את כל החסר שהיה בו עוד לפני היום שהגעת. ועכשיו כשהלכת זה
עושה אותי עצוב. אני עצוב שירן. שירן שתדעי, שאני מוכן לעשות
הכל. הכל שירן, רק שתחזרי אלי, רק שתסלחי לי ותדעי שזו לא
אשמתי. שירן, אם את רואה אותי עכשיו, אני רוצה שתשמעי איך הלב
שלי רוקד כמו מכונה שמשומנת היטב כשאני חושב עליך. שירן, את
יודעת שאני לא התכוונתי, ואפילו שאני בוכה עכשיו, זה לא אומר
שאני אשם והדמעות הן לא חרטה. אני רק מתגעגע שירן.  שירן, אי
עדיין מחכה לך ואני יודע שלא שכחת אותי וכשאמות אצטרף אליך
וניהיה מאושרים.

שירן, אני לא אשם. היא פשוט הייתה שם, והייתי חייב. את יודעת ,
זה הכל עניין של הורמונים, זה לא אני שירן. את יודעת שאם היית
כאן איתי, לא הייתי חושב על זה אפילו. שירן, בכל מאודי אני
אוהב אותך, בכל נשמתי אני מתגעגע אליך ובכל סליחותי אני מבקש
סליחה. ושירן, אני מבקש, שתחכי לי, ושלא תחשבי על מישהו אחר.
ותכיני לי שביל זהב ליום שבו נחזור להיות יחד. בבקשה שירן.

אבל האם תסלחי לי שירן... תסלחי לי שחשבתי על אחרת?