תומס לסלאו / טוב לרע |
את העיניים אני שטפתי,
לקחתי לי פרוסה של לחם לבן,
עם חמאת בוטנים ודובדבן אדמדום קטן,
הלכתי למראה, ערכתי את שיערי,
הלכתי לאמבט, שטפתי את גופי,
חזרתי לחדרי, מריח ונקי,
זימזמתי לעצמי, את יפה שלי,
לבשתי את הבגדים החדשים,
ירדתי למטה, הלכתי לים,
על החול הצהוב ישבתי,
ועלייך אני חשבתי, על
יופייך המלבב, כפרח הציבעוני,
על קולך הרגוע, ומבטך, והגעגוע,
חשבתי עלייך ימים ולילות...
עד שנרדמתי,ולבסוף...
הפסקתי לחיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|