זה התחיל יום אחד באינטרנט,
ציפצוף מעצבן והודעה.
את נראת לי מוכרת
הוא כותב ומוסיף חיוך מצויר.
כמה מילים, השיחה מתפתחת
אבל האם זה מזיז לי שהוא מבוגר?
אני מיוחד טה טה טם טה טהם.
ומה את? את... רק ילדה קטנה.
את נראית חכמה, יש לך ראש על הכתפיים
רק חבל שאת תמיד תקועה בשלך.
תקועה בשלי? אני מתממת
מחכה שאולי לי הוא יסביר.
לא לא מסובך מדי להסביר בכתב.
האם אתה רומז, ידידי המכובד,
שאתה רוצה להוציא ממני מספר?
משפט הופיע, ואני הגבתי- לא בטעם
לפי הסטנדרטים שלך.
ומאז קצת קפאנו ואתה "נעלבת"
ואני רק רציתי להסביר רגשות.
אבל אותך כנראה כווולם אוהבים
ומי שלא, שיעלם- זה בסיסי.
ולבסוף גיליתי דבר די מדהים,
אני אולי ילדה בת 18,
אבל אתה תינוק בן 40.