שלום שוב, שלום חלום ישן,
הער קיצך על עולם מעורער, לא מאוזן,
הער אותי משנת ישרים,
הקם עליי קיצת מיתרים.

ארבעה עשר במיטבם, ארבעה תווי אמונה,
ארבעה תווי דבש ותלם, שלושה תווי גשם וחום,
שלושה תווי לילה ויום.

ולי רק נותרה המנגינה. זכר על צלילים וקסם הגון,
ברדת העונג על מיתרי ליבנו - דרושים כוונון.
ומתיקות החיים ואמונתנו בצלילים הטווים את דרכינו,
משופעת שדות כרמים ושאר מיני מראות אחרים,
ברטיבות חום ליבנו - נוטף ועוטף
לאורם של שמש אחת ואלפי נרות בוהקים - דוממים.

הנה כך חיי נערמו בשקידה לקול מחאתו של חלום לא נודע.
הכנס שוב אותנו לשמיכת מיתריך,
עולם של שקט - לעולם ינחך.