אל תוך חלומותיי חודרים הם לבושי מדים
צועקים ולועגים, מתעמרים בי ומכים
מאיימים ומשפילים, מבטיהם נוראיים
ומפחידים כל כך.
מתעוררת.
כולי זיעה חמה, קרה
פניי נוטפים, בגדיי דביקים
מחשבותיי
מבולבלות
ולילה שוב הופך ליום
הרי ניצח עוד חלום.
בוקר, עייפות גורפת
בקושי רב אל המיטה צונחת
לשינה ללא שינה
ללא שלווה
ללא חלום
מנוחה חסרת מנוח
התעוררות חוזרת
ועוד לילה מגיע
שוב למול העייפות אני נשברת
מתכסה במחשבות טובות
ונרדמת לתוך סיוטים
והם עומדים שם
במדים
צועקים ולועגים, מתעמרים בי ומכים
מאיימים ומשפילים, מבטיהם נוראיים
ומפחידים כל כך.

רק שלא יבוא היום בו אתעורר
ואמצא אותם עומדים מולי במדים
צועקים ולועגים, מתעמרים בי ומכים
מאיימים ומשפילים, מבטיהם נוראיים
ומפחידים כל כך,

שיישאר זה, רק חלום.