לי צנג / וכשעצוב |
כל כך לבד
כותבת מילים
לאוויר הדחוס
וזורקת אותן
הרחק ממני
ומוחקת אותן
מלוח ליבי
ויודעת
אני לא שייכת
ויודעת
אני מטורפת
אבל כשעצוב כל כך
הדיכאון גובר
ואין מאחורי
מי או מה להסתתר
ויש טיפת אור
בקצה המנהרה
אך הקצה רחוק כל כך
ואני עייפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|