רוני גונן-שמחוני / כשאמות |
ראיתי מודעת אבל על עמוד
נקרעת ברוח הסתיו:
אישה שקוראים לה אביב, בסוגריים איווט,
מתה בסתיו.
אולי היא היתה יפה וצוחקת, פורחת, פורה
כמו אביב.
אולם בפנים התפוצץ לה
יפה וצוחק לה
קר ועקר
הסתיו.
אישה שקוראים לה אביב, בסוגריים איווט,
מתה בסתיו.
ועכשיו
היא קרעי נייר ברוח.
כשאמות
אל תתלה אותי מודעת אבל על עמוד
ואל תקרא לי בסוגריים
ואל תצעק אל העולם להתאבל עלי
ואל תתן לרוח סתיו לקרוע בי קרעים.
תבין,
רוח סתיו היא כבר אצלי בפנים.
אתה מרגיש אותה כשאתה בא-
כואבת וקרה ועקרה.
כשאמות
יבוא אביב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|