"רגע, אתה יכול להסביר לי מה קורה בסיפור?"
"מאיפה אני יודע? אם כבר את זו שצריכה להגיד לי"
"למה שאני אגיד לך שאני בעצמי לא יודעת?"
"איך את לא יודעת? את הדמות הראשית"
"נו אז"
"אז את צריכה לדעת כל מה שמתרחש בסיפור"
"אבל אתה הכותב"
"אני יודע שאני הכותב"
"אז אתה מחליט כאן על הכל"
"אני מסביר לך, את הדמות הראשית"
"רגע"
"מה"
"אם אני הדמות הראשית אני מחליטה על כל מהלך הסיפור?"
"באופן טכני כן"
"למה באופן טכני?"
"כי אני הכותב"
"נו ו..."
"את מחליטה בגבול מסויים"
"מה זאת אומרת?"
"זאת אומרת שאת לא מחליטה לעשות דברים שלא נראים הולמים
לקוראים מסויימים"
"כמו מה למשל?"
"את יודעת"
"לא אני לא"
"דברים גסים"
"כמו להתפשט?"
"כן"
"אז הנה אני מתפשטת"
"לצערי את לא יכולה"
"למה?"
"ככה"
"מה זאת אומרת ככה?"
"זה לא הולם את הסיפור"
"אבל הנה אני עירומה"
"לא את לא, את לבושה"
"איך אני לבושה?"
"כרגע כתבתי שאת לבושה אז את לבושה" (איזה מטומטמת)
"בואנה למה קללות?"
"סליחה?"
"מה אתה חושב שאני טיפשה שאני לא יודעת לקרוא סוגריים? אם כבר
יש מישהו טיפש זה אתה"
"אני? למה?"
"כתבת בסוגריים איזה במקום איזו" (איזה אהבל)
"היי אני כאן היחיד שיכול לכתוב בסוגריים"
"תגיד, למה כל הדיבורים שלנו זה במרכאות?"
"לא יודע ככה זה בסיפורים"
"אני לא רוצה מרכאות"
"מצטער את חייבת, בתור דמות מתוך סיפור את אמורה לדעת את זה"
"שיט"
"היי תשמרי על הפה שלך"
"זה צריך להיות שמרי לא תשמרי, אתה כזה אידיוט"
"היי שמרי על הפה שלך"
"תגיד"
"מה"
"איך זה להיות הכותב?"
"כיף"
"למה כיף?"
"כי אני כותב מה שאני אומר וגם מה שאת אומרת"
"גם את מה שאני אומרת?"
"כן"
"נו בטח כי אתה כזה יפה וחכם ומתוק ומקסים וחמוד"
"תודה על המחמאה"
"היי זה לא פייר"
"מה לא פייר?"
"שאתה מכניס לי מילים לפה"
"זה מה שאני אמור לעשות, אני הכותב"
"שיהיה"
"ובגלל שאני הכותב אני מחליט שעכשיו הסוף"
"לא, אני הדמות הראשית ואני קובעת מתי הסוף"
"לא, אני קובע, ועכשיו סוף הסיפור"
"אוקיי"
"אחרי שאני כותב שזה הסוף את לא צריכה להמשיך"
"בסדר"
"אז אני אומר שעכשיו סוף הסיפור"