|
שלום לך.... איפה אתה כשאני מחפש אותך?
ואיפה אתה כשהחלומות המתוקים הולכים לישון?
למה כשאני רץ אתה לא מנסה לרדוף אחרי?
תתפוס אותי..
אבל במקום זה אתה בורח.
הסתירות שלך כבר לא כואבות, הן סתם משאירות סימנים
ואין לי תירוץ אחר
נשמתי מתגלגלת בתוכי
ואתה עוזר לה ליפול
למה שלא תחזיק אותה כבר... לפחות קצת תעזור
הזעם מבפנים יצא החוצה כשכבר תבוא
ואז יהיה מאוחר מידי ותלך
ואני אשאר בודד בשומקום עם עצמי
ארוץ... בתקווה שתתפוס אותי. |
|
|
יותר משהוא נראה
כמו אופנוען
קשוח, הוא נראה
כמו אופנוען
קשוח שיודע מה
הוא רוצה
מהחיים, אך נאלץ
מדי פעם לעצור
בצד ולהשתין,
תוך שהוא לא
מסיט את מבטו מן
מהמטרה העומדת
לנגד עיניו, אף
על פי שהדרך
ארוכה וקשה ורבת
מכשולים היא,
זאת משום שפועלו
של בועז רימר רץ
לפני האופנוע
ומשייף את הדרך
בעזרת נייר
זכוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.