|
יבוא ערב עת המאורר ינסוך
על פני ארשת קרירה, מבקשת
עבים צפים אל מול חלוני הצר.
הרי ידעתי ממזמן:
התאווה והתשוקה, על כל
גלגליהן ושרשראותיהן
מתהדקות. אט אט
אני רואה אותן
רוחות וימים
ושעות
ולא מסיימות. |
|
|
לא די, תעזבי
אותי כבר, כוסית
מדהימה! אני לא
רוצה עוד סקס,
אני כותב עכשיו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.