|
נוטפות היו
בין גחליה
על שדי הזמן
הרגע היה חומק
ולבלי שוב
כך נעלם,
היו גושרים נשמותיה
קצובות
לוטפות
ואין מנוס
לא פתח בו
היא לא השאירה
גם לא עיקבות
גחל אחד.
ולא נותרתי להשביע
גם לא לאמר
ולא אחד
על גחליה
יחפה הלכתי
ולא נותר בי
לא אף סימן.
מוקדש לזכרונות שהותרת בי. |
|
|
- אם פרה לבנה
נכנסת למים
אדומים, איך היא
תצא?
- רטובה
- לא נכון,
אדומה!
אחד בנסיון
לבלבל את
הקוראים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.