בן הימן עמית / תחת ההשפעה |
הקפואה
אני חופשי כדג במים
מבריק, שותק ואחוז-תזזית
מתהפך
חסר משקל
מרחף
והחיים עוברים דרכי
נפלטים מזימי
ומעל
מצידו השני של הקרח
נשמעות חבטות עמומות
צעדים
נכבדים
מתנשמים
שחוסמים
את הקרניים הבודדות
שמאירות את מימי
ואני נצמד לקרח לפתע
ועל פני ארשת קפואה
חייב לשבור את הקרח
חייב מעט חמצן -
האנושות היא דבר עלוב,
אבל (לעזאזל)
גם אני בן אדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|