חש בריקנות האופפת את חדרי
מתיישב על כורסא בפינה
חושב על כל מה שעברת לצדי
ויודע שאת אינך קרובה
שעון מטוטלת על הקיר מתנועע
הדקות הו שניות ארוכות
וכלב שבחוץ נובח, מרעב הוא נובח
מזכיר לי את ידי הרעבות
עומד בחושך ומביט על כלום
זו את שצריכה להיות מולי
ידעתי שתלכי, לא אין זה איום,
אבל לפחות את זה אל תגלי...
אל תגלי לראיש חוויות ופחדים
אל תספרי לאף אחד עלי
אני יודע שקשה לעמוד בלחצים
אך אני רק רוצה שתזכרי בי ודי.
תופס תפוח אדום, אך אני כבר שבע
זו את שהאכלת אותי
מביט אני בפנייך וכבר אני יודע
יבוא יום ואת תהיי איתי. |