דרך צינורות דעתי החלודים
זורמים כלום ושומדבר
והריק גורם לי בחילה.
דעתי שוב ברחה לחופשה
תמיד היית חוזרת איתה
מניחה אותה במקומה
מזיזה את טירוף, מרגיעה.
וזה הזמן ללכת
עתה לא תחזור עוד דעתי אליי.
אכזבה.
את וויתרת והלכת
ואת כל אשר הסגרת
סגרתי בליבי
ואזכור אני
ורק את תשכחי
את אשר נצרתי לי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.