|
11/12/97
היה שלום לנצח
תדע שאהבתי
אבל כבר לא
וזה מוקדש לך
כמו כל האחרים
כמן קשת בענן
שנעלמה פתאום
לאחר שנטעה תקוות
לא ברורות.
לכן היה שלום
תדע שאהבתי
אני עדיין נמשכת
למסתוריך שלך
ליופי המהמם
הנובע ממבטך.
אבל שתדע
שרק עצב מר נשאר
והמלנכוליה זורמת
מבעד לאצבעותי
והצער נשפך
על לבי הפצוע
הכמה אליך
אבל שמעת?
לא עוד
לא עוד. |
|
|
להכניס אויר,
להוציא אויר.
בלונדה בהלם
נושמת, ובדרך
עוצרת לחשוב למה
בכלל צריך
לנשום, ומאחר
שהיא מגיעה
למסקנה שזה
מיותר לחלוטין
היא מפסיקה גם
עם זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.