אף אחת לא יכולה לעמוד בפניי...אף אחת !

אני לא יפיפה, לא. חבל שכך או מזל שכך, אינני יודע- אבל
העובדות מדברות. אתמול הצלחתי להפתיע אפילו את עצמי, התקשרתי ל
144 לברר מספר טלפון של חברת הובלות, הועברתי למענה הקולי,
"המספר המבוקש הוא...."
חזרה על עצמה פעמיים סה"כ.
"תודה ", אמרתי ", תואילי לחזור על המספר שוב חתיכת זונה בגבס,
כי לא הספקתי לרשום "
קריינית ההודעות הממוחשבת שמרה על ארשת מתוכנתת, למרות שבד"כ
אחרי שתי הקראות המערכת מנתקת  היא הקריאה לי בשלישית. בפעם
זו, חזרה על עצמה בקול משועשע, התאפקה שלא לחרוג מפקודות
אדוניה המתכנתים. הופתעתי מאוד, אפילו שהכרתי ביכולתי הכמעט
מאגית  לכבוש את לב הבחורות, בכל זאת מדובר כאן בבלתי אפשרי.
ברור היה לי שהקו של הומור ציני וולגארי עשה לה את זה, לכן
המשכתי לדהור על הסוס על מנת שיביא ניצחון. הקנטתי אותה
בשנינות, ובקשתי ממנה שוב ושוב לחזור על המספר בעדינות
ובנחישות, כל ניסיון שלי להסיט אותה לשיחת חולין שמעבר לאמירתה
השבלונית ("המספר המבוקש הוא...") לא צלח, הרווח היחיד שלי,
והאינדיקציה לתקשורתיות שלה היתה נימתה המשתנה וקולה המשועשע
עד מתפקע מצחוק ובעצם זה שבמשך עשרות פעמים חזרה על ה"מספר
המבוקש". ככה התבדחתי איתה שעות, כמובן שהתקשורת היתה מאוד חד
צדדית, אבל מי סופר, אנחנו מדברים כאן על שבירת קווים, הצ'ארמ
שלי הצליח לפרוץ את מגבלות התכנות האנושי ולגרום למחשבית לפתח
כלפי  רגשות.  קולה החל להישמע מתלחשש, נשימותיה כבדו עליה,
אלוהים, מחשבית ההודעות של 144 מאוננת לי בטלפון, משולהבת,
חוזרת אין ספור פעמים על מספר הטלפון של חברת ההובלות. היה לי
ברור שכשהורמוניה גואים, לא תשלוט עוד במילותיה, שיקרתי לה קצת
בלבן, די למענה, שתתפרק קצת ואמרתי לה : "אני אוהב אותך,  אני
אוהב אותך מתוקה, מת לענג אותך, תנחי אותי". "בוא אלי מאחורה,
תלטף לי את הגב בעדינות, עכשיו תכניס אותו רק על הקצה ותתחכך,
כן, כן... ככה זה טוב לי, עוד עוד... עכשיו תכניס אותו חזק,
תיגע לי בדגדגן עם היד מקדימה, חזק, חזק, תשפשף לי בדגדגן,
כןןןןןןןןן, כןןןןןןןןןן, כןןןןןןןןןן אני גומרתתתתתתתתתת....
חשתי מבוכה כשגמרה ושתקתי.
"תודה" לחשה לי, "היה מדהים, תודה, המספר המבוקש הוא..." אמרה
בקול דידקטי משהו.
"אני חוזרת...." הפעם חתמה כאילו לא קרה דבר וניתקה.

אולי בזכות הכרוניקה הידועה של ירח מר, אולי לא אבל נשארתי עם
השפורפרת ביד והזלתי דמעה של בדידות לצליל החיוג המונוטוני,
עצוב ולבד בעולם.
בסופו של אותו החודש, קיבלתי את חשבון הטלפון מבזק, הסכום
לתשלום היה מינוס עשרת אלפים שקלים.
זאת אומרת שחשבון הבנק שלי זוכה ביותר מעשרת אלפים שקלים.

הרגשתי כמו זונה.