מכשפות שחורות יוצאות
מתוך חיוך שאין בו תום,
המלאך שהערצנו
נהפך שטן פתאום,
והקסם פג איננו
אין עוד טעם לבקש,
הדרקון קם משנתו
ועכשיו יורק הוא אש.
ואתה
קטפת אותה,
אל תוך נשמתה
נכנסת.
ועתה
לא מה שהייתה,
קטנה ושקטה,
אתה הרסת.
בואי ועצמי עינייך,
נסיכה את בעולם
שהטוב על רע גובר בו,
בו יש צדק ואין דם,
ילדים מאהבה הם
אין הכרח יש רק רצון,
סערות רק בכוסות תה,
רשעים סופם אסון.
ואתה...
הדרקון שתה כוס רעל
אך האש עוד לא כבתה,
הנסיכה נפלה על חרב,
לא עוד תיטרף שנתה.
העולם ממשיך לנוע
מכשפות ודרקונים,
נסיכות גוועות בקצב
נעלמות עם השנים...
ואתה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.