ימים חולפים על פני לילות
פוסעת בכבדות על פני חלומותיי.
והם עוצמים עיניים ושותקים לי
כי הם נתיניי,
בראתי ואשמיד אותם.

ולילות חולפים על פני ימים
וחלומותיי פוסעים עליי כבדים.
עוצרים מעל ליבי ומשתהים,
פתאום את נתונה לחסדינו,
ולנו אלוהים.

ושחר חדש פוקח מאור עיניי,
וכעת היכן הן מסתתרות,
שאריות חלומותיי.
ואני כבר בשמיים,
שולטת מלמעלה על עולמי הקט והמושלם,
וכל כך קר פה ולבד,
היכן אתם חלומותי של בלבד?

ומטה מטה הסולם, שעשה אותי שוות ערך מכולם,
והחלומות של כבר רמוסים,
נמעכו בין השלבים.
מראות ילדות, כמיהות ינקות,
עליכם דרכתי בטיפשות,
אתכם נטשתי בטעות,
אשוב אליכם, כי נחה עליי העייפות.