רגעי תשוקה מתאכזרים אליי לרוב;
כמה מטרים מסביבי מתחממים
ורגליי שקועות עמוק, כפותות בחזקה.
הורידים מתפוצצים מכל עבר-
האדמה נשארת בשלה.
מוחי מתפלץ-
האדמה בשלה.

לכל מקום היא מגיעה
לכל עורק ואיבר היא משתחלת
והיא מוצאת את מקומה
חופרת, שורטת מבפנים.


תשוקה כזאת בוערת
תשוקת חיים ואש
מטרפת את רוחי את כל נשמתי.

אין יפה ממנה,
אין כואב ממנה,
אין אני ממנה.
והיא חפרה לה יציאה
פרצה את כל גבולות גופי,
לזרום עם גליי הרוח
להביא אליי אביב.