ריח של דגיגים עוטף את השמיים
קור סתמי חודר לעצמות.
צל של שחף מלטף גלים קוצפים,
אניה אחת באופק.
והנה,
סרטן שחור קטן
מציץ מתוך הסלע,
גם אני מציץ עכשיו על העולם.
כל הנשימות האחרונות אשר לקחתי
הופכות גם הן
לפסק זמן לבן.
היכן היית, איש השקט?
על מה ברחת מפני?
אכן האור אשר זרעתי בחיי
מלא כל סדק,
אך גם לך נותר
מקום אחד קטן.
הבט עלי,
חבק אותי לרגע.
אל תדאג,
אהובתי היא אור איתן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.