משתתפים: גב"ב
שוטר

מקום: חדר עם טלפון.

זמן: לפני הצהריים.


( אחרי ניסיונות מרובים של גב"ב לדבר בטלפון ללא הצלחה, הוא
מתעצבן ומתחיל לדבר עם הטלפון )
גב"ב: ( לטלפון )שמע לי אתה, אתה לא עוזר לי במיוחד, אתה
אמור לקשר אותי עם החברים שלי, להיות שליח שלי, עבד שלי! אז
למה אתה לא עושה את זה כמו שצריך פרזיט!? ( מחייג בחוזקה,
הטלפון משמיע קול של "תפוס" ) אתה אל תגמגם לי עכשיו זה ברור
לך!  במקום לענות תשובה ישירה, אתה מתחמק, יותר גרוע, אתה לא
עושה את עבודתך, אתה משתמט! כמו כל החזירים האלו שלא הולכים
לצבא! ואל תנסה להפיל את זה על טלפון אחר, זה אתה ואתה יודע את
זה, מקסימום נצתרך להמתין שניה, אבל אל תגמגם לי! תגיד לי את
זה ישירות, אני שונא שקרנים!
הייתי צריך לקנות אחד אחר, קטן יותר, כזה שיבוא אחריך לכל
מקום, אולי הקטנים, הילדים מקשיבים יותר טוב ממך. ( מחייג
בעצבנות, שומעים את שלוש הצלילים הללו של מספר לא נכון ) (
גב"ב בשאגה ) מה זה פה?! אתה אל תצפצף עלי זה ברור לך! אל
תצפצף עלי! תזהר...תזהר אני אומר לך, אני אשבור לך את האנטנה,
אשבור אותה אני אומר! אני אוכל יצורים כמוך לארוחת בוקר!
( לוחץ על כפתור ה"on", נשמע קו ) אההה! ( קופץ אחורה בבהלה
ומפיל את הטלפון ) מה עשיתי! הוא מת, הוא מת, אין לו דופק (
מצמיד את הטלפון לאוזנו כאילו מחפש דופק ), אין לו דופק! רופא!
רופא! טכנאי! רופא! הצילו! רצחתי אותו, אני רוצח, משטרה! אני
רוצח! שוטר! שוטר! טכנאי! טכנאי! רופא! רופא! שוטר! אני רוצח
משטרה, קחו אותי! רצחתי אותו בדם קר...
( שומעים סירנה של משטרה, היא מפסיקה, נכנס שוטר )
שוטר: ( נכנס בבהלה ) מה קרה? מי מת? מי רצח? שמעתי מישהו
צועק משטרה! השכנים אמרו שהם שמעו צעקות באות מהדירה הזו.  
אתה ( מצביע על גב"ב ), מי אתה ומה אתה עושה פה?
גב"ב: ( ביללה )שוטר, קח אותי לכלא, פשעתי, אני רצחתי אותו,
רצחתי אותו!
שוטר: ( מחזיק אותו בחוזקה ושואג ) את מי רצחת נבלה?!
גב"ב: אותו...( מצביע על השח רחוק )
שוטר: ( מחפש גופה ) את מי? מי רצחת שקרן?
גב"ב: אותו... את הטלפון... ( פורץ בבכי תמרורים )
שוטר: ( בתדהמה ) רצחת את הטלפון? את סוני? ( מחזיק את
הטלפון בשתי ידיו, מיבב, ופורץ אף הוא בבכי ).   סוני...מה הוא
עשה לך החזיר? מה הוא עשה לך? ( זעקת כאב )
גב"ב: ( מיבב )אני לא יודע מה קרה אדוני השוטר, אני פתחתי
אותו ופתאום הוא מת, ככה בידיים שלי...
( שניהם בוכים בכי חזק אחד על הכתף של השני, אחרי כמה זמן של
בכי, הטלפון מצלצל )
גב"ב והשוטר: ( מסתכלים על הטלפון, ואז אחד על השני, חיוך
מתפרש להם על הפרצוף ) הוא חי! הוא חי! איזה יופי! ( שניהם
מקפצים ומדלגים משמחה ) וופי! ( סיום בחיבוק )


                                  < מסך >