|
כבלתי...
לא הנחתי
לי.
לך...
וברגע אחד
לא צפוי...
החלטת שדי..
אתה הולך...
ועולם כמנהגו נוהג...
ואני התרתי כבליך...
לחופשי..
כמו ציפור שיר
פרשת כנפיים
והלכת...
לבלי שוב..
ואני..
הנחתי געגוע
נוסף
על נדבך..
על סלע..
מוכה גלים..
ושמש צוחקת...
ואומרת -
כבלים סופם
ש י ק ר ע ו.... |
|
|
כשהורדתי לה אתה
החולצה היו לה
מחושים על הגב.
לחברה שלי,
מחושים, בחיים
לא!
אני חוזר לזיין
את החתול של
השכנה השמנה.
סמיילי, מחייך
כל הדרך לשכנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.