פעם, לפני הרבה שנים, הייה לו פרח.
היו לו שמונה עלי כותרת,  צהוב,  כחול, סגול, אדום, ירוק,
כתום,  לבן  וצבעוני.
הגבעול שלו היה ארוך ומסתלסל, בצבע ורוד בוהק, ועשרות עלים
מבצבצים ממנו.
זה היה הפרח הקסום והמיוחד ביותר בכל העולם.
לא היה שני לו, הוא היה יחיד.
הפרח חי בגבעה קטנה בממלכת הפיות שמעל העננים.
הפיות מאוד אהבו את הפרח, והקימו צוות טיפוח שלם בשבילו.
הטיפוח של הפרח לא פשוט.
ראשית כל, צריך לחפור מטר מצד ימין של הפרח, ולחבר תעלה מן
הבור שמתפצלת אל כל 10 השורשים שלו.
אחר כך צריך לשפוך מים לתוך הבור.
אם הבור והתעלות נשארים יותר מיום, הפרח ימות, ולכן צריך כל
יום לעשות אותם ולסתום אותם.
צריך לגזום לו עלים מתים מהגבעול, ולהעיף עליו קצת אבקת פיות
שיהיה לו נעים.
הפרח, חוץ מצורתו המעניינת, היה קסום.
הוא ידע לדבר.
בעלה השמיני שלו, הצבעוני, אפשר לראות כל מקום שאתה חפץ
לראותו.
באותה ממלכה, ממלכת הפיות הקסומה, חייה לה פיה ילדה.
השם שלה היה לילי.

לילי אהבה מאוד את הפרח, והייתה באה אליו כל יום.
יום אחד היא באה ושאלה אותו: "השקו אותך כבר?"
"כן, מוקדם בבוקר, הצוות אמרו שיש להם משהו חשוב לעשות". אמר
הפרח.
"אתה יודע מה חשוב כל כך לעשות? זה נשמע לי מעניין!". שאלה
לילי בהתלהבות.
"לא. הם לא אמרו לי." ענה הפרח, והוא נראה מאוכזב מזה שהוא לא
יכול לעזור ללילי.
"חבל. אני צריכה ללכת  הביתה, אז אני הולכת עכשיו! נתראה מחר!"
אמרה לילי ופנתה אחורה.

היא לא באמת חזרה הביתה. לילי אהבה מאוד לטייל בממלכה, ולשחק
עם חברותיה.
היא אהבה גם את ראשי העצים שהיו  ליד הממלכה, ותמיד היו שם
סנאים נחמדים ועליזים.
כשחזרה, בשבע בערב, שעה לפני ארוחת הערב, חיבקה אותה חזק אמה,
ולילי לא הבינה מה קורה.
זה לא אופייני להתחבק עד כדי כך חזק אצל אמא שלה.

הבית של לילי הוא  אגס שתלוי על עץ אגסים נמוך.
לילי יודעת, כמו כל פיה, להתעופף, וכך היא מגיעה לביתה.
בארוחת הערב דיברה אמא של לילי משהו על מכשפים, פיות, ונסיכה,
אבל היא אמרה את זה כל כך בחוסר סדר שלילי לא קלטה כלום.
אבל היא ראתה שזה משהו חשוב.

יום למחרת קמה מוקדם בבוקר לילי, השאירה פתק לאמה, שעוד ישנה,
והתעופפה החוצה.
בחוץ היא ראתה את סלסה, פיה בוגרת, שהייתה ידידה שלה.
"שלום!" אמרה לילי בעליזות של בוקר.
"אין הרבה סיבה למסיבה, לילי..." אמרה סלסה בעצב.
"מה עובר על כולכם תגידו לי? לצוות של הפרח יש משהו חשוב
לעשות, אמא מספרת לי סיפורים מוזרים ולא מובנים על מכשפים,
פיות ונסיכות ועכשיו את עצובה. מה הולך פה?" שאלה לילי בכעס.
"אני מבינה שאמא שלך ניסתה להסביר לך את זה", אמרה סלסה,
"תשמעי לילי. ימים קשים עוברים על ממלכת הפיות עכשיו. הבת של
המלך, הנסיכה, נחטפה.".
"אבל מה זה קשור אלינו?" שאלה לילי.
"המלך דורש שאנחנו נמצא אותה. ואם לא נמצא אותה עד מחר בחצות-
הוא יחריב את כל ממלכת הפיות. ויש לו את הכלים לעשות את זה".
אמרה סלסה.
"הפיות מאז ומתמיד היו טובות בחיפושים, ויש לנו גם את הפרח, אז
זה לא כל כך נורא. תירגעו!" אמרה לילי.
"הלוואי וזה היה  כל כך פשוט לילי", אמרה  סלסה, " אבל מר"ב
חטפו את הנסיכה".
"מי אלה מר"ב?" שאלה לילי.
"מרב זה ראשי תיבות של: מכשפים רעים ביותר", אמרה סלסה, "והם
חכמים. יש להם 500 מרכזים בכל רחבי העולם. המרכזים נראים כמו
בניינים או בתים רגילים, ולכן קשה מאוד למצוא אותם.".
"אמא'לה", אמרה לילי, "אז כולם יוצאים עכשיו למשלחות לחפש
אותם?".
"לא כולם, אבל רובם." אמרה סלסה.
"אבל רגע", אמרה לילי, "למה בעצם המכשף הראשי שלהם רוצה לעשות
לנו את זה?"
"לפני הרבה מאוד שנים הרגנו את אחיו הגדול והמרשע. הוא היה
המכשף הגדול ביותר באותם ימים. בימים האלה המכשף הראשי עוד היה
מתלמד. אבל הוא למד ולמד והפך למכשף הגדול ביותר והחזק ביותר
בימינו, והוא רוצה לנקום".

כשלילי חזרה הביתה אמא שלה ישבה בסלון.
"אמא, אני יודעת הכל." אמרה לילי בעצב.
"אין לך מה לעשות בנידון. פיות בעלות  הרבה כוחות יצאו למשימה.
בואי פשוט נתפלל שהם יצליחו.".
"מה יקרה אם ממלכת הפיות תחרב?"
"לא יודעת. אני משערת שנדע כמה זמן לפני זה ונעבור למקום אחר.
למטה".

לילי ירדה למטה וישבה ליד העץ.
לפתע היא  שמעה בום!!! ענק מכיוון היער.
כשהגיעה למקום היא ראתה מכשפה, עם מטאטא שבור.
"מה את עושה פה!? עופי מכאן! עכשיו!" צעקה לילי.
"בבקשה תני לי להסביר" אמרה המכשפה.
"דברי". אמרה לילי.
"אני מכשפה טובה. אני רוצה לעזור לכם!" אמרה המכשפה.
"יודעת מה, נביא אותך למכונת האמת. אבל קודם כל אני אבדוק שאין
עלייך שום כלי כישוף".
לילי חיפשה וחיפשה, אבל היא לא מצאה שום כלי כישוף.

היא הביאה אותה למכונת האמת, שהיא אצל הפיון קוסמו.
"קוסמו, היא טוענת שהיא מכשפה טובה ושהיא רוצה לעזור לנו.".
אמרה לילי.
קוסמו חיבר אותה למכונה האמת, והיא שיתפה פעולה.
"קודם כל", אמר קוסמו, "נבדוק שמכונת האמת עובדת".
"מה צבע השער שלך?" הוא שאל.
"שחור" ענתה המכשפה.
"צבע העור שלך בהיר?" שאל קוסמו.
"לא" אמרה המכשפה.
"בסדר", אמר קוסמו, "בואו נתחיל".
"מי את?"
"סגלה"
"את מכשפה טובה או רעה?"
"טובה".
בקטע הזה הראתה מכונת האמת משהו בין אמת לבין שקר.
"אם את לא ברורה את לא רצויה אצלנו!" אמרה לילי.
"רגע. בואי נשמע את הסיפור שלה" אמר קוסמו.
"תשמעו", התחילה המכשפה, "אני התחתנתי עם מישהו ממר"ב. הייתי
חייבת להיות מכשפה רעה, אחרת היו הורגים אותי. אני שונאת את מה
שמר"ב עושים. אני רוצה לעזור לכם. אז נכון, הייתי מכשפה רעה,
אבל לא מרצוני, וכרגע אני מכשפה טובה".
"תשמעי לילי, זה די מסביר את מה שהמכונה הראתה. אני חושב
שנשאיר אותה איתנו." אמר קוסמו.
"בסדר" אמרה לילי.
"עכשיו, את יודעת איפה הנסיכה נמצאת?" שאל קוסמו.

"למר"ב יש תוכנית מצוינת. כל פעם שהם רואים פיות מתקרבות לאיפה
שהנסיכה נמצאת הם מעבירים אותה למרכז אחר. אחרי המרכז ה-500 הם
יעבירו אותה למרכז מספר 1. אתם צריכים להחזיר את כל הפיות לפה,
כי אז לא יעבירו את המכשפה ואני אוכל לראות בכובע שלי איפה היא
נמצאת".
"בסדר". אמרה לילי וקראה בקשר: כל הפיות לחזור! מדובר פה במקרה
חשוב! אני חוזרת! כל הפיות לחזור! מדובר פה במקרה חשוב!.
חזרו רק 8 פיות. "השאר אמרו שהם לא רוצות לחזור בגלל איזה
ילדה". אמרה אחת הפיות.
"אנחנו יודעים איפה הנסיכה!", אמרה לילי, "אנחנו צריכים שהם
יחזרו!".
שאר הפיות אמרו את זה בקשר, וכל הפיות חזרו.
"טוב, בדקתי בכובע והנסיכה נמצאת במרכז 348".  אמרה סגלה.
"ומאיפה את חושבת שנדע איפה מרכז 348?" שאלה אחת הפיות.
"סליחה", אמרה המכשפה, " הוא נמצא... באנטרטיקה. הוא נראה כמו
סתם הר של שלג, וצריך לדפוק שלוש פעמים על השלג, להגיד- עגבניה
נפלה מעיתון, ואתם תיהיו שם. אני אשגר אותכם לשם."
נבחרו שלושת הפיות הטובות ביותר שיגיעו לשם, והם שודרו הישר
לאנטרטיקה.

הם עשו את מה שסגלה אמרה להם ופתאום הרגישו תחושת עריפליות.
אחרי כמה שניות הם ראו שהם בתוך טירה.
היו שם הרבה אנשים, ופתאום הם קלטו שהם נראות כמו פיות.
הן מיהרו למצוא תחפושת אבל אז קרא אחד המכשפים: "פיות!!!".
הפיות נבהלו מאוד, ובמהירות הוציאו את אחת האבקות מהתיק ופיזרו
על כל האזור.
הן קלטו שהן בלתי נראות, אבל גם חלק מהמכשפים שהתנפלו עליהם
הפכו לבלתי נראים.
הם ראו שאינן יכולות לראות את המכשפים שהפכו לבלתי נראים,
ושיערו שגם המכשפים אינם יכולם לראות אותן.
הם התעופפו להם בלתי נראות בטירה עד שהם ראו דלת ענקית והמון
שומרים עלייה.

לשלושת הפיות שנשלחו למקום קראו סינדה, מירנדה ופינקה.
פינקה הייתה החכמה מכולם.
"זו בטח הכניסה לחדר בו מתגוררת הנסיכה" אמרה מירנדה.
פינקה הסתכלה דרך חלון הטירה, וראתה שגם בחדר של הנסיכה יש
חלון.
היו אלה חלונות סורגים , אבל הפיות הם קטנות ודקות, והם השתחלו
דרך הרווחים.
"עכשיו נכנס לחדר של הנסיכה" אמרה פינקה ועופפה פנימה.
"שלום" אמרה לה סינדה.
אבל הנסיכה לא ענתה.
"היא בטח לא שומעת אותנו כי אנחנו בלתי נראות" אמרה מירנדה.
"תנערו את כל האבקה מעליכם" אמרה פינקה.
הם ניערו ופתאום ראו את הנסיכה שבכתה מסתכלת עליהם, מחייכת,
ובמקום דמעות של כאב היו לה דמעות של שמחה.
"איך הגעתן לפה? איזה יופי!" שאלה הנסיכה.
"זה סיפור ארוך", אמרה סינדה, "עכשיו צריך לחשוב איך לחלץ אותך
מפה, הרי את לא דקה וקטנה כמונו".
"אוי לא... חשבתי שאני חוזרת הביתה עכשיו!" אמרה הנסיכה.
"אל תדאגי", אמרה מירנדה, "זה עיכוב קטן. נחשוב על משהו".
"מירנדה, תפתחי את התיק שלך, אני רוצה לראות את כל האבקות
שהרוקחת הכינה לנו". אמרה פינקה.
מירנדה הוציאה כמה שקיות עם אבקות, ועל כל שקית היה פתק עליו
היה רשום מה האבקה עושה.
אבקה אחת הפכה לבלתי נראים, אבקה אחרת מרדימה, אבקה אחרת מחפשת
למה שרוצים, והייתה אבקה ששוכחים ממנה, אבל היה בה חור ולא היה
כלום.
"יש לי! נפזר אבקה מרדימה על השומרים!" אמרה סינדה.
"אפשר לחפש את הנסיכה לפיה  עם אבקה מחפשת" אמרה מירנדה.
"סינדה" אמרה פינקה, "דבר ראשון, המכשפים לא טיפשים. סביר
להניח שהם חשבו על כישופים משלהם נגדנו. דבר שני, אנחנו כבר לא
בלתי נראות. השומרים ישימו לב אלינו. אני בעד הרעיון של
מירנדה.".
מירנדה פיזרה אבקה מחפשת על הנסיכה ואמרה לה להגיד "פיה זעירה
ובעלת כנפיים".

הנסיכה עשתה את זה, ובבת אחת הפכה לפיה קטנה כמוהם, אבל פניה
ושערה היו אותו הדבר.
"בואו נעוף מפה כמה שיותר מהר!" אמרה סינדה ויצאה מהסורגים,
ואחריה כל השאר, כולל הפיה- נסיכה.
"או-או", אמרה סינדה, "איך אנחנו חוזרות לממלכת הפיות?"
"סינדה צודקת. כדאי שנדבר בקשר". אמרה מירנדה.
"קודם נתעופף רחוק, שלא נהיה  בטווח ראייה" אמרה פינקה וכך הן
עשו.
כשהן היו מספיק רחוקות פינקה דיברה בקשר.
"שלום, אפשר לדבר  עם המכשפה הטובה, כאן פינקה" אמרה פינקה.
"רק רגע" אמרה פיית הקשר.
"שלום" אמרה המכשפה הטובה.
"שלום. איך אנחנו חוזרים לממלכת הפיות?" אמרה פינקה.
"הנסיכה איתכם?" שאלה המכשפה הטובה.
"כן" אמרה פינקה.
"נהדר! אני אשגר  אותכם מייד. להתראות" אמרה המכשפה הטובה
וניתקה.
"היא מייד תשגר אותנו" אמרה פינקה, ולפני שהם אמרו מילה הם היו
בממלכת הפיות.

"איפה הנסיכה?" שאלו הפיות.
"פה איתנו. הפכנו אותה לפיה בשביל שתוכל לעבור בין סורגי
החלון". אמרה מירנדה.
"תקראו לפיה הרוקחת" אמרה סינדה.
"בסדר" אמרו כמה פיות ועופפו.
"בשביל מה נחוצה לנו הפיה הרוקחת?" שאלה פינקה את סינדה.
"זה לא ברור? אין לנו איך להחזיר את הפיה-נסיכה למצב נסיכה".
"מה?! אני אשאר פיה לנצח?!" נבהלה הנסיכה.
"תרגעי", אמרה מירנדה, "הכל יהיה בסדר".
באותו רגע הגיע הפיה הרוקחת.
"למה אני פה?" היא שאלה.
"אנחנו צריכות שתכיני לנו עוד אבקת תחפושת". אמרה פינקה.
"זה לוקח זמן אתן יודעות, ועוד שעה 12." אמרה הפיה הרוקחת.
"לא משנה. תתחילי להכין" אמרה סינדה.
"פינקה- עופי למלך ותסבירי לו את המצב" אמרה סינדה.
"ממתי את מחלקת לי פקודות?" שאלה פינקה.
"אבל את הולכת לעשות את זה." אמרה סינדה.
"תרגעי" אמרה פינקה והתעופפה למלך.

היא נכנסה דרך החלון.
"שלום לך פינקה. יש לך חדשות בשבילי?" שאל המלך.
"כן. מצאנו את הנסיכה. היא איתנו עכשיו". אמרה  פינקה.
"נהדר" אמר המלך. "עכשיו תביאו אותה אליי".
"אז זהו, שהיא נראית כמו פייה" אמרה פינקה.
"מה?!" זעם המלך.
"מה ששמעת", אמרה פינקה, "אבל אם תתן לנו קצת יותר זמן, רק
קצת, נספיק להפוך אותה לנסיכה מחדש".
"נדרתי נדר!", צעק המלך, "אם אתן לא מביאות לי את בתי עד 12,
אהרוס את ממלכת הפיות! ואין לי מה להוסיף!".
"אבל..." אמרה פינקה.
"בלי אבל. אני חושב שאת מספיק חכמה כדי להבין מה אני אומר לך".
אמר המלך.
"להתראות" אמרה פינקה ויצאה בכעס מהחלון.

כשהגיעה לממלכת הפיות השעה הייתה 11 וחצי.
"מהר!", האיצה פינקה ברוקחת, "אם לא נביא את הנסיכה בדמות
נסיכה עד 12, המלך יהרוס את כל ממלכת הפיות! ויש לו את הכלים
לכך!".
"אם את רוצה שהתחפושת לא תעלם אחרי  שעה, תני לי זמן!" אמרה
הרוקחת.
"אם את לא רוצה שהממלכה תהרס, תעבדי יותר מהר!". צעקה פינקה על
הרוקחת.
"יודעת מה, תביאי אליי עוד כמה רוקחות טובות, וזה ילך יותר
מהר". אמרה הרוקחת.
פינקה רצה וחזרה עם 5 רוקחות מצוינות.
לא כמו הרוקחת הראשית, אבל מצויינות.
הם סיימו להכין את האבקה ב-20 ל-12, כלומר 11:40.
הם פיזרו את האבקה על הפיה-נסיכה, ראו לרגע את הנסיכה מחייכת
ואז היא נעלמה.

הם הלכו לפיה הזקנה והחכמה ביותר.
"היא נפלה כי רק מכשפות טובות ופיות רשאיות להיות בארץ הפיות.
היא בדיוק מתחת לאיפה שהיא נפלה" אמרה הפיה הזקנה והחכמה.
10  פיות, בינהן סינדה, מירנדה ופינקה, ירדו למטה, וראו את
הנסיכה פצועה.
הם העלו אותה למעלה, כי כל זמן שפיה נוגעת בה היא רשאית להיות
על ממלכת הפיות.
הן הכניסו אותה לפיה הרופאה, שטיפלה בה יפה, ובעשרה ל-12 היא
הייתה בסדר.
"הנסיכה צריכה לנוח" אמרה הפיה רופאה.
"היא תנוח במקום אחר! עכשיו חייבים לקחת אותה למלך, אחרת ממלכת
הפיות- ביי ביי" אמרה סינדה ויחד עם מירנדה ופינקה שוגרה לחדר
המלך.

ב-5 ל12 הם הגיעו לשם.
המלך חייך.
"תודה".
הנסיכה חיבקה את אביה חזק חזק, והודתה לפיות.
מאותו יום והילך גרה המכשפה הטובה בממלכת הפיות, וכולן אהבו
אותה.

אבל מר"ב עדיין חיים, ואיך שהפיות חיסלו את התנועה הזו, זה
כבר סיפור אחר