את מסתובבת עם הלב שלי בתוך התיק שלך, ולא אכפת לך בכלל.
לפעמים את הולכת עם התיק של השרטוטים וזה ממש לוחץ לו שם.
אם היית יכולה היית מבשלת אותו , אבל את נגעלת מבשר חיי ,אז את
מעדיפה לסחוב.
את נתת לי פעם לסחוב את שלך, והייתי דווקא די זהיר איתו חוץ
מהפעמים בהם רציתי להיות לבד ואת לא הבנת למה.
אז עכשיו את מבינה.
מבינה שזה כיף להיות לבד.
אבל כמו בסמים - צריך להיזהר לא להתמכר... כמו שקרה לך.
אז לפחות תתני לו קצת תשומת לב.
הוא יוותר על החדר הימני בשביל עשר דקות איתך.
העיקר שזה לא מפריע לך לסחוב לכל מקום את הלב שלי.
רק תלווי לי אותו לפעמים כי ריק לי בפנים כשאני מנסה לשחזר  את
הרגשות, ואז באמצע הזיונים את נכנסת לשאול אם אני צריך אותו
ושוב הן בורחות ממני כי את בראש שלי .
אז אולי תיקחי את הראש שלי, ותשאירי רק גוף כי כבר  הנשמה
אצלך אז לפחות שיהיה לה גיבוי.
אני מוכן לחזור בחלקים אבל את רוצה רק את הלב, כדי שיהיה לך
משהו בתיק.