"אני מתגעגעת לאוריה..."
"אוריה חולם עכשיו על מרוץ סוסים."
"איך אתה יודע?"
"אני יודע. אני אבא שלו והוא חולם על מרוץ סוסים, הוא תוהה
איזה סוס ינצח במרוץ."
"אבל אוריה אף פעם לא היה במרוץ סוסים. והוא רק בן שנה, איך
הוא יודע בכלל מה זה סוס או מרוץ?"
"אוריה יודע, הוא חולם ומתוך שינה קורא 'האו, האו, האו'. אוריה
חושב שסוסים הם כלבים גדולים..."
"אבל סוסים הם לא כלבים גדולים."
"זה נכון. אבל כרגע זה מה שאוריה חושב והמרוץ עוד מעט מסתיים.
הסוסים נמצאים בהקפה האחרונה, כל הקהל עומד על רגליו ומריע
ואוריה מוחא כפיים בהתלהבות. לדעתי-אוריה חושב שהקהל מוחא
כפיים לכבודו. זה כיף להיות ילד קטן ולחשוב שכל יום העולם עושה
לכבודך מסיבה ומוחא לך כפיים".
"אני חושבת שיש לך דמיון מפותח."
"זה לא הסיפור שלי ,זה הדמיון של אוריה."
"טוב, אז לילה טוב חמוד וחלומות פז."
"לילה טוב."
"רגע! אבל מי ניצח בתחרות?"
"קראת את אליס בארץ הפלאות?"
"אני חושבת שכן"
"לאחר התחרות נשאלה ציפור הדודו מי ניצח בתחרות? את זוכרת את
תשובתה?"
"לא"
"כולם נצחו ולכל אחד מגיע פרס..."
"בעולם של ילדים, לכל אחד-מגיע פרס."