דויד מן / איגרת מבורגונדי |
לצליליו של השנסון
שט הנוף אל השמים
במורד נהר הסון.
שם השמש השורפת
משתוללת בשדות
והרוח מלטפת
ברבורים וחסידות.
ואני כלוא בזרם,
אוד ספוג געגועים
לקולך בסוף כל ערב,
לשיחות, למבטים.
מחפש את חום עיניך
בין קולות מתלחששים.
הייאוש הופך לבכי,
תענוג - לייסורים.
בוא אליי, לגדות הסון,
כאן תנוח גופתי
עם פנים שבעות-רצון
וחיוך מלאכותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|