אתה יודע...
יש כל כך הרבה דברים לא ברורים בעולם הזה
וכל כך הרבה דברים לא צודקים
והרבה בולשיט
ופיכסה
ולזה היא נולדה
בלי לרצות בלי לבקש כלום
יום אחד לפני כמעט 18 שנה
היה להורים שלה קצת משעמם
ואז הם החליטו לשחק באמא ואבא
עד שפתאום, זה כבר לא היה סתם משחק
זה היה על אמת
והנה היא
שלווה
קטנטנה
יפהיפה
ותמימה, נורא תמימה
לפעמים היא חושבת שהיא יותר מדי תמימה בשביל העולם הזה
לפעמים היא חושבת שהיא הבנאדם הכי תמים בעולם
יודעת שיש עוד, ורק היא לא מצאה אותם עדיין
וזה קשה לה
קשה לה ככה
פרינססה. זה מה שאת.
מה שלא בא לך בקלות, את אפילו לא תזיזי זרת כדי להשיג אותו,
נכון?
ככה זה אצלך
מה שבא, יופי לי
מה שלא בא, לא נורא
וכך היא ממשיכה
לחיות, לסבול, היא לא יודעת מה
העיקר זה להמשיך
להמשיך לחיות לכתוב לצחוק לבכות
בעיקר לכתוב
היא כל החיים שלה כותבת
כשרע לה היא כותבת, כשלא רע לה היא כותבת, כשסתם משעמם לה היא
פשוט יושבת חושבת כותבת...
זה מה שהיא
מין יצור כזה
תמים נורא, יפה נורא, ובעיקר מחכה נורא
יצור שכל חייו מחכה
היא מנסה להפסיק לצפות לפה ושם ובלה בלה בלה
כי כגודל הציפיות... אתה יודע
וזה קשה, זה לא קל
ומה שקשה זה ככה אצלה...
היא לא תשנה אותו...
הקלות הבלתי נסבלת שבין להגיד ללעשות
הפער הבלתי נתפש הזה
זה הורג אותה
הלוואי שהיה כל כך קל לעשות, כמו שקל להגיד
היא חושבת עכשיו
הלוואי שהייתי כמו אלוהים
אלוהים שרק אומר יהי אור ויש אור
אומר יהי חושך והנה לך חושך
אומר וזה נהיה
פשוט נהיה
בלי יותר מדי בלאגנים
קשה לה עכשיו
קשה לה בכלל
היא כאילו לא מבינה שהקשה הזה, זה בא ללמד אותה משהו
לא קולטת
לא תופסת
ממשיכה
פשוט ממשיכה
עם מה שיש, עם מה שאין
זאת היא
וככה זה
וזהו... ככה היא אומרת
והוא? הוא עוד בכלל לא כאן
כן, בטח
קשה אז לא עושים
משתדלת לא להתאהב,
באף אחד,
וכל פעם שהיא רואה מישהו חתיך,
מישהו כזה יפהיפה,
כזה נסיכי, כמו שהיא הייתה מתה שיהיה לה
היא פשוט עושה מין הפרדה
זאת אני
וזה הוא
וזה בחיים לא יתחבר
ואז, היא פשוט מתעלמת ממנו
מתה שהוא יהיה שלה,
אבל דוחקת את זה
עמוק, בפנים
להתאהב זה סיכון
סיכון שהוא לא ירצה אותה
סיכון שהיא תיפגע
ושיכאב לה
ואז היא תבכה...
את יודעת... אף אחד שם למעלה לא מבטיח לך כלום
אז מה אם את יסמין? אז מה?
זה לא אומר שחוקי המשחק הזה שונים לגבייך
זה החוקים
וככה זה עובד
ניסית,
הסתכנת
נשרפת
נכווית
כואב לך
נקודה.