עמדנו לנו שם,
מתחת לכיפת השמיים הצבועים אינדיגו והעננים הלבנים-ורדרדים,
המאיימים,
אשר השתקפו מתוך מי-הגשם שנקוו על-פני המדרכת האפורה,
שעליה דומם עמדנו.
עמדנו לנו שם,
לא הרחק מהאיש שהיה לבוש במעיל שחור והחזיק בידו מטריה צנופה
שחורה,
כשגבו מופנה אלינו, ואשר צפה בגונדולות השחורות, הריקות
מנוסעים ומגונדוליירים,
שזמרתם לא נשמעה.
עמדנו לנו שם,
בסמוך לשלט העץ החום והלח, שעליו היו חרוטות המילים :
SERVIZIO GONDOLE,
כשמסביבנו נתקבצו להן כמה עשרות יונים שחורות,
שלא השמיעו המייתן.
עמדנו לנו שם,
אני, לבוש מעיל-כנף שחור ולראשי מגבעת רחבת-שוליים שחורה,
ואת, לבושה ז'קט לבן, חצאית משי שחורה ונעלי-עקב שחורות.
ואספתי אותך אליי, עד איבדו כפות רגלייך את אחיזתן במדרכת,
ונשקתי לך ברוך, עד נעתקה נשימתך,
והמטריה הכתומה-אדומה שמעל לראשינו האירה את העולם כולו,
והשמיעה את היפה שבנגינות תבל. |