יובל פינקלשטיין / דמיונית |
ואותך עוד לא הרחתי.
איך את טעם שפתך אשכח
ואותך עוד לא טעמתי.
איך אוציא אותך מראשי,
כשבעצם לא הכנסתי.
איך ממקסימה כמוך אפרד
ואותך עוד לא פגשתי.
צועד קדימה ומועד
עייפתי מלחיות בודד.
חושב מחשבות אל העתיד
התישארי דמיונית לתמיד?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|