"היי אהובתי, מה נשמע אצלך?" נשמע קול מצידו השני של הקו. קצת
עצוב.
"אצלי בסדר, מה קורה?" שאלתי.. ניתקתי את עיניי מהספר שקראתי
עד כה, משאירה את הרוצח והקורבן המיועד שלו לנפשם.
"מסתדרים" שוב אותה נימה עצובה "איפה את עכשיו?"
"אני בבית, הייתה היום שביתה.. כמובן שאני הייתי צריכה להגיע
עד לתיכון כדי לשמוע על זה.."
"אה.. מה את עושה? לומדת?"
"לא, אני קוראת ספר.. לא היה לי כוח ללמוד"
"לא טוב, את צריכה ללמוד" לא הייתה בקולו נימת תוכחה, כמו
שמילותיו רימזו
"אני יודעת, אני אשב ללמוד מאוחר יותר"
שתיקה קצרה...
"אז מה איתך?" שוב שאלתי, הייתה לי הרגשה שמשהו השתבש.
"שמעת על הפיגוע היום?" שאל.
במוחי הסתחררו הידיעות מהבוקר.. פיגוע.. צומת מגידו.. עשרות
פצועים.. לפחות עשרה הרוגים..
"כן, שמעתי. צומת מגידו"
"שני, החברה של שימי הייתה בפיגוע"
ריאותיי כאילו נעקרו מאוויר בבת אחת..
"ו.. איך היא? מה קרה איתה? מה..?" שאלות כל כך הרבה שאלות..
והשאלה היחידה שלא העזתי להוציא מפי.. האם היא בחיים?
"שבר בגולגולת, רגל שבורה, יד מרוסקת, משהו עם הגב..." השיב.
"אלוהים אדירים" הקלה מצד אחד. מצד שני לא. היא בחיים, אבל
נשמע כאילו היא תלויה על חוט השערה, מתנדנדת בין חיים ומוות.
"שימי נסע אליה, אימא נסעה איתו" הוסיף. ידעתי שלא נסע איתם.
הוא לא סבל בתי חולים. לא יכל להימצא בהם.
"היא אמרה לו שהיא לא רוצה לנסוע לבסיס באוטובוס היום בבוקר.."
ידעתי על מי הוא מדבר.
"הלוואי שלא הייתה נוסעת.."
"כן. אבל מי יכול היה לדעת..." הוא לא המשיך.
"אלוהים ולחשוב שרק אתמול ראיתי אותה..." מלמלתי.
"אתה לא מרגיש את זה עד שזה פוגע במישהו קרוב לך"
"כן" הסכמתי, האוויר יצא מריאותיי בנשיפה ארוכה.. "תמסור
לשימי.. תמסור לו ש..." לא ידעתי לבטא את הצער שלי במילים.
"השתתפות בצערו?" הציע.
"לא!" אמרתי בתקיפות."אל תמסור לו כלום.. אין מילים שיקלו
עליו"
"זה מוקדם מידי"
"אל תגיד את זה אפילו. היא תצא מזה" היא חייבת. הדמעות חנקו את
גרוני. מוזר. לא הכרתי את שני כל כך טוב, סך הכל התראינו פעם
אחת.
"אז נדבר מאוחר יותר, בסדר?"
"בסדר. אוהבת אותך"
"גם אני אותך".
הוא ניתק.
הדמעות המשיכו לזלוג מעיניי. השיר שהתנגן מאחוריי התאים
להפליא..
Crawling in my skin
These wounds, they will not heal
Fear is how I fall
Confusing what is real
החלמה מהירה לך, שני. ייחלתי לה בלבי. הלוואי שיהיו לך עוד
הרבה שנות חיים מאושרות...