עיני שוב פקוחות, אבל אינני רואה דבר.
כל אותם צבעים זוהרים שעוברים לפני מחליקים ונעלמים במהירות
האור.
אוזני כרויות, אבל אינני שומע דבר.
אני דובר כל השפות אך איני קולט את הנאמר.
ריחות עזים מסחררים את ראשי.
ערפיח מקשה עלי לנשום.
אני נחנק, נלחץ, מאבד עשתונות.
ואז שוב דממה חרישית.
ורק קול של ילדה אחת קטנה,
מזמרת בחדוה על גבעות ירוקות
קורא לי לבוא,
ולנוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.