[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פי פי
/
חרא של מונולוג

חחחחחקקק... אההה..חחחחק.. פזצזצ... גרררשש... אחחההההה...
ופלופ.
"אההה", הוצאתי אנחת רווחה.  "פחות גוש חרא".
ישבתי לי , בשרותים הפינתיים בקומת הקרקע.  וחשבתי לעצמי.
התסכלתי ימינה, 30 ס"מ ממני ניצב לו קיר, מוטבע במרצפות
אמבטייה.  הסתכלתי שמאלה, 32 ס"מ ממני עמד לו יציב קיר נוסף,
חלק.
אהההההה....חחחחק....  בלופ.
ומולי, הדלת של השרותים, סגורה אך לא נעולה.  ישבתי וחשבתי,  "
באנה, איזה מסוכן זה להשאיר את הדלת ככה, מה אם פתאום תבוא אמא
ותכנס לשרותים?", "זה כמו גילוי עריות, איכס, אני אמות".  אז
קמתי לשנייה, מכופף ואם גוש חרא קטן חצי בחוץ ונעלתי את הדלת.
אאההה...חחקק...  בלופ.
וחשבתי, "באנה, מה עם פתאום תהיה רעידת אדמה והמנעול יתעקם
ואני אהיה תקוע פה ולא יכולו לשחרר אותי!", "וימצאו גופה
מכופפת עם מכנסיים למטה??".  קמתי, בתנוחה כלבית, ופתחתי את
הנעילה.  בלופ.  "הי, אני הולך לסיים", חשבתי בשמחה, הרגשתי
כמו בן אדם חדש.  "אך רגע, נייר טואלט יבש, או רטוב?". "הרי
מצד אחד אני לא נקבונת שמטפחת ת'ישבן שלה, או תינוק עם אדמדמת.
זה גם יעשה לי רטוב במכנסיים.. בושה".  התחלתי להניע את ידי
לכיוון הנייר הרגיל, אך אז, "רגע, ומה עם תשאר פיסת נייר
כתומה, בתחת שלי, דבוקה לחור של התחת, זה קורה לפעמים,
איכססס".  החזרתי את ידי, וחשבתי, וחשבתי, ואז, כמו נמר זינקתי
לכיוון המגבת שליד הכיור הקטן.  ניגבתי את התחת והחזרתי אותה.
"נקווה שאף אחד לא ישטוף פה ידיים",חשבתי ,חייכתי כמנצח,
וקמתי.  "שיט, נרדמו לי הרגליים, לקפוץ או ללכת?", "שיט!".
לבסוף יצאתי, שמח מאושר ורגוע.  ובעודי עובר דרך הסלון, בדרך
לחדרי, העברתי מבט חטוף על מסך הטלווזיה, שוב חדשות... משא
ומתן... מלחמה... שביתות... אויש, באיזה שטויות אנשים
מתעסקים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תחיה טבת ואני
יצאנו תקופה, את
כל הסלוגנין
הטובים שלה אני
כתבתי, אחרי
שהצליחה היא
עזבה אותי לטובת
חרק מניאק!
ממש כמו שירז
טל.



שרוליק
ישראלוביץ'
מאוכזב בשנית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/7/02 4:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פי פי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה