כיוונתי מחדש את מחוגי
השעון הביולוגי שלי.
ארבע בלילה, שעה של משקאות
אלכוהוליים בכוסות גבוהות, הופכת
לארבע בבוקר, שעה של כוס תה
וסיגריה ראשונה.
קולות האופנוע של מחלק העיתונים
נלחמים בציוצי הציפורים. ואני מביטה
איך
מכחול נעלם צובע את בד הקנבס
שאנו נוהגים לכנות שמיים,
(הצבעים מתערבבים כמו מעצמם
ורוד- כתום- סגול- תכלת)
מותיר משטחים לבנים, שבמהלך היום
ייווצרו בהם צורות, כך שמישהו
יוכל לשכב בשדה
(עם שיבולת שועל בין שיניו)
לבהות,
ולחלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.