|
אני אקנה אופנוע
כזה עם כידון כסוף
שנוצץ בלילה כשאתה עובר
בפיתולים של העיר התחתית
נושם את עשן הנמל
מחייך לזונות המכוערות
אני ארכב לי
עם קסדה כבדה שחורה
ריקה ממחשבות
וזרועות חזקות בתוך כפפות
גיטרה חשמלית
תחתוך אותי ברמזור
אדומה כמו האור
חותכת כמו מסור
פוצעת את מעיל העור
משחיזה את הצלקות
שכל-כך למדתי לאהוב
אותך
ובכלל איפה את
יש לי כל-כך הרבה זעם
שנאגר ונאגר
אני כור גרעיני אנושי
משייט ברחובות
עם אופנוע נוצץ
מחייך לזונות המכוערות
מניד בראשי לשוטרים
סוחט את הגאז לבוכנות
נוסע לתוך הערפל
אני יכול לשמוע
את כל האוהבים שמזדיינים עכשיו
לראות את כל הזוגות שרבים
אני חש בכל ילד שנרדם
בכל כלב מתגרד
מריח כל אגל זיעה של אנס מסתתר
כל-כך הרבה זעם
שאני רואה דרך קירות
כל-כך הרבה זעם
שאני שומע את המתים
אוי, בנאדם, כמה זעם
שאני מריח במים
צולל וצולל
ולא מוצא אותך
ובכלל איפה את |
|
|
תגידו לי, גם
אתם ידעתם
ששתיים ועוד
שתיים זה
ארבע?!
הפודלית עושה את
עצמה טיפשת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.