שילה אוקנין / חנוקה |
אני מרגישה חנוקה כאילו אין לי אוויר לנשימה
הדמעות צורחות ומיללות רוצות לברוח החוצה
המחשבות משתגעות רוצות לקפוץ מאיזה בניין גבוה
ואני כבר לא יכולה
אני יושבת בפינה ומיללת כמו ילדה קטנה
ולא מסוגלת להסביר למה
כל אחד שאני רוצה לדבר איתו
סוגר דלת בפני
אז אני בסוף נשברת ומתקשרת אליו
וגם הוא מנפנף אותי כאילו אני לא כאן
וגם אם הוא ישאל למה
אני לא ידע מה לענות
וגם כשאני אנסה לדבר או להוציא מילה
הדמעה תחנוק ותמחוץ
אני לא יכולה אני פשוט לא יכולה
אני מרגישה חנוקה כאילו אין לי אוויר לנשימה
אני יושבת בפינה ומיללת כמו ילדה קטנה
ואני כבר לא יכולה
ולא מסוגלת להסביר למה
אפילו לא לו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|