היא מתנודדת לה
בהליכה מגושמת
ואלגנטית
ביד אחת אוחזת שרביט ובשניה בקבוק גמור של
וודקה
חיוך קטן
בכי קל
ממלמלת מילים
של סבל
ואז
צוחקת כנסיכה
עורה לבן כקרח
אך ליבה שורף את בשרי
קנאה שלא הרגשתי כבר הרבה זמן
מציפה אותי מבפנים
ומזכירה
לי כמה היא חשובה לי
כמה אני כלום
בלעדיה
כמה אני חיי בשביל לשרת אותה
בשביל לטפל בה
במלכה
השיכורה
שלי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.