|
השמש הדהימה בצבעיה
ואני עומדת בוהה בטבע
מביטה בהרריה ובגבעיה
של עיירת הולדתי מלאת הצבע
וכמו תוהה כמה זמן ייקח
עד שתהרס גם פינת החמד הזאת
הפינות נדירות, לא דבר של מה בכך
אני כמו מצהירה לעצמי בזאת
מביטה בדשא ובצמחים סביב
פינת גן עדן של ממש
עכשיו כבר אמצע האביב
אך החורף עוד לא מש
ונשקת לי ואמרת לי
שמחר כבר קיץ
האביב עוד טבוע בי
ואין ביני לבין הטבע כל חיץ.
רק אני
והטבע. |
|
|
היי! אתה! כן
אתה! זה שפעם
אמר שלפעמים
כשמשעמם לו הם
שם את הסמן של
העכבר, כן, זה
בצורת היד, באף
של האישה האדומה
למעלה! כן, אני
מדבר אלייך!
אתה מנ- מנ -
מניאק!
מאז אני מכור.
אינדיבידואליסט
בדיוק כמו כל
אחד אחר, משתגע
מההתמכרות
החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.