באמצע חיים של שגרה, שוב אתה מהלך,
לא שואל שאלות, כמו מתי, מה ואיך?
זה קרה שוב לך, החיים איכזבו אותך...
ואתה, לפעמים קצת פוחד.
לראות את המציאות, כמו שרוצים שתראה,
המטרה היא למות, אתה עכשיו כמעט יורה
כדור אחד סתם לראש, שזה יפתור ת'סיפור שלך...
ואתה פוחד
לחיות עוד יום,
בסוג כזה נורא של גהנום
נמאס לך כבר להמשיך לנשום,
התעוררת מחלום,
לסוג כזה נורא של גהנום
נשאר לך פתאום עכשיו לרשום,
שיר של גהנום.
בשלוש דקות של ייאוש, שוב אתה מוותר,
על הזכות לחיים, אתה לא יכול יותר
ונראה שזה כך, החיים עצובים כל כך...
ולך, כבר יש ממה לפחד.
וזה הולך להיות רע, לפני שזה יהיה טוב,
הבנת שזה קרה, עכשיו תוציא עט ותכתוב
כי זה כל כך מסובך, זה לא יפתור ת'סיפור שלך...
ואתה פוחד
לחיות עוד יום,
בסוג כזה נורא של גהנום
נמאס לך כבר להמשיך לנשום,
התעוררת מחלום,
לסוג כזה נורא של גהנום
נשאר לך פתאום עכשיו לרשום,
שיר של גהנום. |
