שקט! דממה!
כל אטום ניצב מתוח בדום!
הנשגב בבריאה, מלאכית משמיים,
הנה הגיעה פתאום!
כל אלקטרון קד לה,
האוויר רווי בחשמל!
והיא טהורה והיא מחייכת
ומי שרואה בר-מזל!
שבוי בצינוק
בתוך כלא של אין-חיוכים
נוקם נקמות
מענה את עצמי
מעניש.
אנוכי הוא בן-שחר,
והיא כה שמימית וקדושה!
כעת, גם אני כה חפץ, כה כמה,
לרוך אהבתה של אישה!
היא כה יפה, פשוט מהפנטת,
אינני יכול להתיק המבט!
זוהרת ממש - פשוט מושלמת,
היא היא האחת!
שבוי בצינוק
בתוך כלא של אין-חיוכים
נוקם נקמות
מענה את עצמי
מעניש.
אליה חייכתי, הצעתי לה
את כל מה שהיא תבקש!
"פניי לשלום, פניי לאחווה"
ומתחת בערה האש!
את ראשה הפנתה, דחתני בבוז,
השליכה אותי מדרכה!
הרי אני בן-שחר, אני אשמדאי,
והיא טהורה וזכה!
שבוי בצינוק
בתוך כלא של אין-חיוכים
נוקם נקמות
מענה את עצמי
מעניש.
אליי היא לא מחייכת, אני בתוך כלא!
חנוק, ממש בלי אוויר!
ממני נמנע אור השמש -
זוהרה וחיוכה המדהים!
אליי היא לא מחייכת,
כל אחד נולד מה שהוא!
אחד אל החסד, אחד אל התופת,
אין מקום לערעור!
שבוי בצינוק
בתוך כלא של אין-חיוכים
נוקם נקמות
מענה את עצמי
מעניש.
ממש כמו סירנה, יפה ומפתה,
קרב אליה, נדחה על ידה!
מנוקז מאנרגיות חיי!
הטוב מת וגווע - כאשר
אין אותו מזינים!
שנאה ושנאה - אני רוע טהור!
כך את הטוב מחסלים!
שבוי בתוך התופת
בתוך כלא אינסוף מכאובים
נוקם נקמות
מענה את נשמות
החוטאים.
מלאכית טהורה ושמימית
חפצה במותי!
מלאכית טהורה ושמימית
איננה רוצה אותי!
מלאכית טהורה ושמימית
יודעת את מהותי!
מלאכית טהורה ושמימית
לכן חפצה במותי!
שבוי בצינוק
בתוך כלא של אין-חיוכים
נוקם נקמות
מענה את עצמי
מעניש.
מבקש רחמיה, מבקש את חסדה,
אך אליי לא סר אלוהים!
היא כה יפה ואני כה מכוער,
זה מדהים!
מלאכית משמיים, גבירה רבת חסד,
רק את יכולה להחיות
את הטוב שהרגת, את האיש ששחטת,
ועכשיו הוא בבית הקברות!
שבוי בתוך התופת
בתוך כלא אינסוף מכאובים
יום אחד את תבואי,
חיוך שטני,
אל ביתי.
שבויים בתוך התופת
בתוך כלא ללא רחמים
גם את מתוקה
תעני אחרים כפי
שעינית אותי.
שבויים בחיים
בתוך כלא ללא רחמים
כאן את מלכה,
תיהני מחייך,
למטה אני השליט! |