[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל-אביב
זהירות מהמרווח,זהירות מהמרווח,זהירות מהרווח.

האזור הזה שבין היציאה מהרכבת התחתית למקום למטה שבו גרים
עכברים.

כשהייתי כקטנה  יותר והייתי נוסעת עם אמא שלי ברכבת התחתית
בבוסטון היא הייתה אומרת לי שעל המסילות יש עכברים,ושאני אתקרב
להסתכל אבל מסוכן לעבור את הפס הצהוב ועד היום אני מאוד נזהרת.
נדמה לי שראיתי לפעמים את העכברושים ושאלתי את אמא שלי איך הם
לא נדרסים. זה כי הם מתחבאים כשהתחתית באה. אין לי מושג איפה.

התעללתי בחתול שלנו והכרחת אותו לעמוד על המדפסת ונורא נורא
נורא אהבתי את החדר של אחותי שהיה מקום מפחיד ואולי גם אפל עם
ראשים של בובות ברבי על הקיר.

היה לנו אז רק דוס במחשב ואבא שלי הכין לי פעם תוכנה עם תרגילי
חשבון וכשיש תשובה נכונה זה מצייר לי סמיילי וכשלא נכונה פרצוף
עצוב. שעניתי על הכל נכון.אני אפילו זוכרת את התרגיל 6+3
ויודעת שעיניתי עליי 9. וזה היה כנראה הפעם הראשונה ששיחקתי
במחשב והייתי קטנה באופן רציני,לא בת יותר מ5.  אהבתי מחשבים.

בחופש שאחרי כיתה ד' נסעתי עם ההורים שלי לחיפה והייתי עסוקה
מאוד במכונת ריגול דמיונית שפיתחתי לעצמי והייתה ממש מגניבה
ואפילו היה לה פקס שנפל כי לא הדבקתי אותי מספיק טוב עם הדבק
החם. פעם מזמן מזמן מזמן כשגרתי במצפה רמון ונסעתי עם אמא שלי
למוזיאון ישראל הכנתי מכשיר מוזר בסדנת מחזור שם,היו עליו את
כל האותיות ובדרך חזרה הצבעתי עם זה על דברים וזה היה אמור
לקלוט אותם או לשמור אותם או למצוא אותם או אולי את כל זה
ביחד,השתכללתי והכנתי לפחות עוד 5 מכשירים כאלה רק הרבה יותר
קטנים ופי 1000 יותר משוכללים.
מכל מיני דברים שפירקתי (פירקתי כל דבר אפשרי שהיו בו גלגלים
וברזלים) ,הדפסתי מהחשב מקלדת קטנה מאוד ועיצבתי במשך שעות
אייקונים למצלמה,כוונת,חצים,שליחה וכל מיני דברים כאלה...
תמיד אהבתי לחבר אליהם את הגלגלים הקטנים שנמצאים בתוך
הטייפים,אלה שעוברים על הסרט החום.
מאוד נעים לגלגל אותם על הכל והמכשיר הכי שווה שהכנתי היה
קופסא קטנה מברזל שמצאתי באיזה משהו חשמלי שפירקתי ועליה
מודבקת גלגל מהטייפים וגם עדשה לצילום והמון אותיות קטנות
וכוונת ומצלמה וחצים וג'וסטיק אבל כשהיה לי את המכשיר הכי שווה
ומשוכלל זה הפסיק להיות כייף,זה היה מעצבן.
זה היה כבר כל-כך מסודר ועובד טוב שזה היה כבר חסר משמעות
עבורי לבדוק מה קרא ליד הקיר הזה שאני עומדת לידו בלילה ואיך
קוראים לאיש הזה שם.
עסקתי במכשירים המוזרים האלה במשך שנה ,נדמה לי.

איבדתי את הפקס של המכשיר שהבאתי לחיפה בכרמלית.

הכרמלית הכרמלית,דבר כל-כך מוזר. תחתית בישראל,היא הייתה כל-כך
ריקה ומסודרת והיה נדמה לי שהיא סתם שם בשביל השוויץ של 'יש
לנו תחתית! לוזרים!' ולא באמת כדי להוביל אנשים ממקום למקום
והיא גם הרגישה יותר כמו רכבת תחתית צעצוע שאי אפשר לעלות
ולרדת ממנה בלי סוף ואין שם אנשים מעניינים וזה לא נראה טיפה
ישן ונדמה לי שאפילו אין שם חושך כשנוסעים במנהרות ועכברים
אפילו לא טרחתי לחפש. מסודר מדיי שם. בכל כניסה לתחנה היה חדר
שלם עם המון מצלמות ומסכים ואין לי מושג למה הם צריכים את זה
..

הייתי בלונדון בקיץ של 2000 והיה ממש איום ,הייתי שם אם אמא
שלי שהייתה מעצבנת בצורה לא אנושית והרגשתי שם נורא כל הזמן,
כשהיינו שם לעצירה של יום היינו אמורים לפגוש בכניסה לרכבת
התחתית את אריאלה והמשפחה שלה. אריאלה, חברה שלי.מסתבר שהם לא
כיוונו את השעון שלהם נכון והגיעו שעה מאוחר מדיי.

אנחנו תמיד מפספסים אותם.

אריאלה סיפרה לי אחר כך שהיה דבר מאוד מצחיק  כשהם נסעו ברכבת
התחתית  של לונדון  ולפני שהם ירדו מהרכבת נאמר ברמקולים שם
'מיינד דה גאפ מייד דה גאפ ' -זהירות מהמרווח, וזה נורא הצחיק
אותה ,כנראה בתחתיות בבוסטון לא אומרים את זה. . אני לא זוכרת
את זה בכלל. כנראה שבתחתית של לונדון יש גאפים גם כשהרכבת
נמצאת שם ואמורים להרת בחזרה לרציף בלי להתסכן.

בשלושה ימים הראשונים שאני ואמא שלי היינו בלונדון נפל לאישה
אחת כפכף לתוך הגאפ  וכנראה לזה הם התכוונו.

אמא שלי איבדה פעם נעל שנפל לה לתוך הגאפ של הרכבת התחתית.

The Gap
רשת בגדים חנונית  הנפוצה בצורה מפחידה  עם בגדים שרובם נראים
טוב.
בסקר שנערך לפני הרבה זמן התגלה כי בני הנוער האמריקאים חושבים
שגאפ זה בגדים משעממים וממוצעים ומאוד לא מיוחדים,
נכון...אכן...בדיוק..


התחתית של אתונה זה אחד הדברים המוזרים ביותר. לא נראה שיש
משהו שמונע  ממך להיכנס לשם אם אתה לא משלם. בכניסה יש כמה
מכונות שמנקבות את הכרטיסים ברווחים גדולים אחד מהשני בלי שום
דבר שמחבר ביניהם ובכלל אפשר לעבור שם בקלות ובלי אפילו להיזהר
וללכת ישר לתוך הרכבת התחתית בלי שלאף אחד יהיה אכפת שלא ניקבת
את הכרטיס ואני מאוד התאכזבתי.  
אני בחיים לא אשכח את זה, נדמה לי שאמרה חברה מסוימת ביותר שלי
כשהיא נזכרה בילדה אחת ששמה נשמר במקום אחר  שמצד אחד היא
חנונית רצחנית ומצד שני התחפשה לפנקיסטית בפורים בחוסר הצלחה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אתה עושה
כשאתה לא קם
בבוקר?


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/6/02 23:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרה טרנסלביטנציה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה