פעם בתקופה קורה מקרה די מפתיע בכל המובנים, הכנות והחברות,
האהבה והקרבה לאדם שאתה לא ממש מכיר, זה קורה לכולם, כל יום,
כל שעה, לפעמים אפילו במקומות הכי לא צפויים על פני הכדור
הגדול והלא מוכר הזה, שאנו קוראים לו "בית".
כמו אותו סוף-שבוע קצר, שהתחיל כמסע גילוי עצמי, רגע לפני
שנוחתים בהודו ובגרמניה, רגע לפני שנפרדים ומתחילים לחפש לבד
את מה שככל הנראה אף פעם לא נמצא.
והנה, שני חברים, עופר ומאיר, מוצאים עצמם בחוף על גדות הימה
היפה של ארצנו הקטנטונת, רוצים לנפוש בעזרת משקה וריקוד לא
מחייב עם בנות המין השני, רק ללילה אחד, לפני שחוזרים למציאות
היומיומית לעוד שבוע אחד, הם מתיישבים על כסא הים שסחבו,
ומנסים ליהנות בכוח.
עוד משקה ועוד כוסית, עוד מבט אל מישהי, שלא ממש רוצה להתחבר,
והנה אחד מהם מוצא שפה עם אחת מהגופות השרועות תחת שמשיה, מחכה
לראות אולי סופסוף היא יכולה ליהנות עם עצמה. האחד קם ומציג
עצמו, השני עוסק בטיול רגלי קצר, מאזין לסודות הגלים.
שעה עוברת, ושני החברים נפגשים שנית, ואיתם עוד שלוש דמויות
חדשות, לא מוכרות, רוצות להבין, בדיוק כמו השניים, למה הן
יושבות ושותקות מבוכה עם שני אלה הזרים.
בערב ריקודים, שחייה ארוכה לאור ירח חיוור, מחלה או רומנטיקה,
או שניהם, החיבור בין חמשת הדמויות הופך להיות יציב, אך עדיין
רחוק. הרצון להכיר, לא משנה הגיל עכשיו, כבר מזמן השניים שכחו
את מקומם, לא הרומנטיקה או החשק לעוד ליל מין טהור חסר רגשות,
לא זה המושך אותם, אלא הסקרנות, אותה האחת שהרגה את החתול,
הסקרנות והצמא להכיר את מי שלא יכירו לעולם.
הלילה עבר והסקרנות עדיין חלחלה בשניים, ספק אם פסחה על שלוש
נערות החמד לידם. הם עוברים מהחוף אל הכביש, נעים בדרכים,
מחפשים הרפתקה, אולי מקווים שזו האחרונה תחבר בין חמישתם
לצמיתות.
טיול בגולן, לא מתוכנן, פשוט רעיון של רגע, רק בשביל להיות עוד
כמה שעות עם ההרגשה הטובה, עם השלמות, שמזמן לא נתנה להם מנה
מעצמה. בריכת קצינים קפואה וקופסת "נובלס" רטובה ממי חרמון
קרים כקרח, חיוכים ושיחות, רעיונות ומידע מאב עם ילדיו, על
בריכה דומה קרוב יותר לפסגה, והחמישה, עם הסקרנות המתבצרת
בקרבם, עולים על כסא הגלגלים הממונע ונוסעים בעקבות ההסבר
הצולע, הנחמד, אך הלא מדויק להפליא.
יש משהו מיוחד בליסוע על כביש לא מוכר, באזור לא מוכר עם כמה
אנשים שמעולם לא פגשת, אך השניים, החברים הטובים, ושלושת
מכרותיהם החדשות, שנתנו משב רוח רענן לסיאסטה של יום שבת,
חמישתם מוכנים להקריב מעצמם לטובת הנאת הכלל.
האחד מדבר על מה הוא רוצה להיות שיהיה גדול ועל הודו וחלומות
אחרים, השני רוטן, נראה כלא נהנה, לו רק ידעו הנוכחים כמה רצה
לשמר את הרגע, אחת משוגעת ואחת אסטרולוגית ואחרונה עם מטענים
נפשיים מרתקים, אך גדולים מדי לאישה בגילה, בתחילת דרכה. כולם
שואלים האחד את השני שאלות טריוויה ולרגע אחד הרכב נראה כמו
פגישה ראשונה כוללנית, של כל החבורה שהתגבשה לה במפתיע.
מאכזבה על בריכה רחוקה 20 דקות מהכביש הם פונים חזרה, הביתה?
לא, אף אחד לא רוצה לגמור את הקשר המדהים שנוצר, החוויה
המשותפת והרגשת האינסטנט שייכות, שמעולם לא פגשו כמותה.
ומאיה רוצה לראות את ראש פינה, לא באמת בגלל הסיבה ש - 8%
מהעיירה הקטנה הצביעו "עלה ירוק" בבחירות האחרונות, ואחר מאיר
רוצה סתם לנוח, לא שם לב לעובדה שלפני רגע עצרו בצומת גולני,
מתחבטים בשאלה אם המבורגר בשעה כה מאוחרת בערב יהיה באמת רעיון
כל-כך טוב; וכולם מחפשים לשאוב עוד רגע של אותו קסם שנוצר
בראשם, אותו "בונד" שמעולם לא נוצר בעבר, אך הנה קרב הסוף למסע
המוצלח, מתפללים זו הפעם הראשונה לפקק בכביש החוף, מאותם
פקקים, שביום רגיל לא היית רוצה לפגוש מול הפגוש הקדמי של
ה"סוזוקי" המקרטעת שלך.
הם דוחים את החזרה רק כדי לטבול במימי הים התיכון, מעין  טיול
מחוף לחוף שכזה, מהכינרת וחופיה אל חופיו המלוחים של בן זוגה
הגדול. שעה עוברת ושיחה על מזלות וחלומות על לחיות הפוך
מעבירים עוד חיוך, עוד מעט חיבור בין שני הגושים שהפכו לחברים
הכי טובים למשך יממה שלימה אחת.
כשני תיירים, שני החברים משיטים את מכוניתם, הרצוצה מיום
טיולים מפרך, אל העיר השכנה שלהם, שמעולם לא פסעו בין שביליה,
ובעצם, מי ביקר בגבעתיים?. נפרדים משלושת הנשים הצעירות שפגשו,
מפחדים לבקש את המשך הקשר המדהים נוצר, הם נוסעים, רוצים
להגיד:" נפגש ולא במקרה" אבל הלשון המתעתעת רק אומרת "שלום"
מבויש וגוף מאוכזב מסיום נהדר נכנס למושב הקדמי, נוסעים לאותה
חולון המצומקת, לחלומות הישנים, של להיות סופר ומהנדס, לאותה
הפינה המוכרת, המשופשפת.
אז יש רגעים שבהם אתה מרגיש מלך, מרגיש שליט בעולם שלך, עם
אנשים לא מוכרים, אבל רצויים , עם נשים, לא מחשבות זדוניות,
פשוט להקשר, קרה לכם פעם?
לנו זה קרה!
והרגע עבר, גם זה מוכר, רוצים להחזיר את הגלגל רק כמה שעות
חזרה, לעשות את הסוף המתוק, מתקתק עוד קצת.
וזו הדרך היחידה שאני מכיר בכדי להגיד: מקווים להיפגש שוב, רק
הפעם לא במקרה, מי ייתן והקסם ימשיך, ולו רק לעוד רגע קט,
אפילו אם הוא היה קסום ללילה אחד, איך נטעה אם לא ננסה???!