|
ואשקוט מולך.
עת תרטיבי חולצתי במשקולות עברך
ותקראי לרחמיי לצעוד אל משכנך
אערסל אל חיקי הצגתך המפוארת
אספוג פחדייך מחולצתי לתוך תוכי,
אשאר יבשה אל מול הצופים
פן תבושי מפרי יצירתך-
עובר ושמו פחד השוכן בבטני בזכותך.
עת תנגני נגונך הערום
זה הקורא לתמימותי ללטף מכאובייך
זה אשר הכרתי בילדותי
אנמיך נגוניי אל מול שנות חייך
אחבקך ואתאבן סביב גופך
כאם המערסלת תינוקה
כחומה המגנה על עירה
אגן על תהילתך.
וייבשו עיניי מרחמים
אלמת היא בתך
תשקוט מולך...!
והצגתך
הצגה לתפארת. |
|
|
אוקי, אתה נמצא
בבית דו קומתי,
ומחבל נכנס! יש
לך: נייר דבק,
שקית פלסטיק,
דבש (340 גרם),
ואקדח סיכות...
עכשיו, אתה, אתה
נדפקתי אחי(או
אחותי), המחבל
כבר ממזמן הוריד
אותך, אבל השאלה
האמיתית היא: מה
מקגיוור היה
עושה?
אני, תוהה
בשכחה, שוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.