|
באת אליי
ביום בהיר אחד
ולא הודעת על בואך.
התנחלת בי
ביום בהיר אחד
ולא שאלת אם רצוני בנוכחותך.
את מתפשטת בתוכי
בימים בהירים רבים
ולבסוף,
נציין את מותי
ולא את מותך...
מעולם לא היו לי אויבים.
אמא אמרה לי
שאני ילדה טובה.
לא כועסת,
לא צועקת
ובטח שלא הולכת מכות.
מעולם לא היו לי אויבים.
גם אבא אמר לי
שאני ילדה טובה.
אבל מהיום-מחלתי,
אני כועסת
ואני צועקת
ואני מוכנה גם ללכת מכות.
מהיום-
את
האויבת
שלי! |
|
|
בשואה, היו
יהודים שנטרו
טינה לתפיסה של
דאגה למחר,
וטענו כי יש
לנהוג לפי "אכול
ושתה כי מחר
נמות". ואכן, הם
אכלו ושתו
ולמחרת מתו.
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.