הים התכול מתכהה
כשהאור, ואתה איתו, הולך
וכל הצבע בעולם נראה כדהה
וכל העולם, כשאתה עוזב, לשחור הופך.
ודקה לפני שהחושך עוטף הכל
אני נזכרת בך באושר
ואז אני רוצה את שמך לצעוק בקול
להגיד "אני אוהבת אותך" ביושר.
וכשהחושך שולט, אני נזכרת
בכל הדברים הקטנים שאמרת
והמלים הקטנות שלך הן כמזכרת
נשאר רק הריח שלך, אחרי שגמרת.
ואז אתה בא והאור עולה
אתה מביא את האור לחיי
גם אתה, רחוק, מרגיש כגולה
מחזיר בקלות את הסומק ללחיי.
ואתה איתי והשמש זורחת
והצבעים שוב בהירים ושמחים
והארץ, כעולם כולו, פתע פורחת
ואתה - אתה איתי. |
