זיוה אפטר / פחד |
ירקרקים של חרדה
מפני עיניה הרושפות של אישה
אשר תאהב אותך
יותר ממני
מזהה בתוכי משולשים שחורים
של שנאה עצמית
אשר תכשיל כל צעד
לזכות בך
מזהה בתוכי משושים תכולים
של תיקווה
המטפסים על הרי היאוש
ושם באגמי עיניים
מעלים גלים קטנים
של אהבה
ומתוורדים לנוכח השמש השוקעת
מלווים את צעדי באימת נטישתך
וידיי אוחזות בטרוף את אויר נשימתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|